בית ‹ מחשבון מזונות
מחשבון מזונות ילדים — כלי הדגמה
כלי להמחשת ההיגיון של פסק הדין בע"מ 919/15: יחס ההכנסות הפנויות, חלוקת הצרכים בין ההורים וזמני השהות בפועל.
כלי להמחשת ההיגיון של פסק הדין בע"מ 919/15: יחס ההכנסות הפנויות, חלוקת הצרכים בין ההורים וזמני השהות בפועל.
בע"מ 919/15 לא קבע נוסחה מספרית. הוא שינה את העיקרון: בגילאי 6–15 שני ההורים חבים במזונות לפי יכולתם הכלכלית היחסית וחלוקת זמני השהות — אך גובה המזונות נקבע בשיקול דעת שיפוטי, לפי מכלול נסיבות התיק. הכלי שלפניכם הוא הדגמה חינוכית בלבד של אופן החשיבה, ואינו חיזוי של פסק דין, אינו ייעוץ משפטי, ואין להסתמך עליו. התוצאה בפועל עשויה להיות שונה מהותית.
ההכנסה נטו לאחר מס, בתוספת קצבאות והכנסות קבועות — פחות הוצאות חיוב קבועות. זהו הבסיס להשוואת היכולת הכלכלית.
הגיל קובע את אופן החישוב: עד גיל 6 חבות מוגברת על הורה אחד בצרכים ההכרחיים; 6–15 חלוקה לפי 919/15; 15–18 המשך החבות; מעל 18 (עד תום שירות/לימודים) מופחת.
סך הצרכים לכלל הילדים: מזון, ביגוד, חינוך, בריאות, חוגים — לא כולל מדור (דיור), שמחושב בנפרד. אם אינכם יודעים, השאירו את הערכת ברירת המחדל.
אחוז הלילות שהילדים שוהים אצל הורה ב׳ (ההורה השני) בחודש ממוצע. ככל שהשהות מאוזנת יותר, כך גדל משקל השיקול בהתאם ל-919/15.
המספר אינו קביעה משפטית. בתי המשפט מפעילים שיקול דעת רחב, ופסיקה מאוחרת פירשה את 919/15 באופנים שונים. הפער בין הדגמה למציאות עשוי להיות משמעותי.
חלק הורה = הכנסתו ÷ הכנסה משותפת. מזה מנוכה חלק יחסי בגין זמן השהות שבו ההורה כבר נושא בעלויות ישירות. הורה עם הכנסה גבוהה יותר וזמן שהות נמוך יותר — משלם. זהו פישוט של עקרונות 919/15, לא יישום מלא שלהם.
בפגישת ייעוץ נבחן את הנתונים המלאים — הכנסות, צרכים, שהות ונסיבות — ונסביר את התמונה האמיתית.